<h1>ארחות חיים דין הממשכן חברו סימן ב'</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
אסור לעכב משכון עני שנאמר ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו כלומר לא תשכב ועבוטו בידך. כסות לילה מחזירו בלילה ללוה והלוה מחזירו בבקר למלוה. וכסות יום מחזירו ביום והלוה מחזירו בלילה. ותניא בד"א כשמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל בשעת הלואה אינו חייב להחזיר.
<h2>דף קטו.</h2>
ואסור למשכן בגד אלמנה ולמשכן ריחים ורכב ומרבינן מכי נפש הוא חובל כל דבר שעושין בו אוכל נפש ודרשינן מה ריחים ורכב מיוחדין שהם שני כלים ועושין בו מלאכה כאחד וחייבין על זו בפני עצמו ועל זו בפני עצמו אף כל כיוצא בו זוגות של מספרים וצמד של פרות ופי' הר"ף ז"ל זוגות שגוזזין בו את הירק בתלוש מה שכמוש ונראה דה"ה במחובר כדמפרש ר"ת אבל ליכא למימר זוג של מספרים שמגלחין בהם שער דא"כ כל כלי אומנות נמי וכן פר"ת ז"ל גבי צמד של פרות אותן שדשות התבואה כדאמרינן פרות המרכסות התבואה ולא מיירי בצמד של מחרישה כדפרש"י דא"כ כל כלי אומנות נמי אבל של מחרישה מותר. ואכל נפש עצמו פי' הר"י ז"ל שמותר לחבול.
